החלשות ביצוא הסחורות מישראל

חשיבות היצוא ליצוא של המוצרים ישנה השפעה מכרעת בהתפתחות כלכלה ובשיפור רווחת האוכלוסייה

הגדלת היצוא מייצרת מקומות עסקים, מקומות עבודה חדשים, מעלה את שכרם של העובדים, מאפשרת ליותר ויותר
אנשים להצטרף לשוק העבודה ולהרוויח ביושר את לחמם.
ישראל עושה מאמצים רבים על מנת לפתוח שווקים חדשים, לקבל הסכמי סחר בינלאומיים, לפתח
טכנולוגיות חדשניות ומפעלים חדשים ברחבי הארץ.

ללא יצוא כל מדינה תתקשה לעמוד בזעזועים כלכליים.
כלכלת מדינת ישראל מתבססת על ייבוא וייצוא של המוצרים השונים כמו כן גם על תעשייה קלה, תיירות,
בנקאות ושירותים אחרים.

אך לפי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ישנה מגמה של ירידה ביצוא בישראל בשנה
האחרונה.
מינואר עד מארס עדיין הייתה עליה קטנה ולא משמעותית בקצב של 0.3% (במונחים שנתיים), אך
מאפריל עד יוני 2019 היצוא ירד בקצב שנתי של 2.2% (לפי נתוני מגמה, ובניכוי מטוסים, אוניות
ויהלומים).
אחת הסיבות לכך היא החלשות ביצוא של תרופות שאחראית על ירידה בקצב של 13.3% בשלושת
החודשים הקודמים (ינואר עד מרץ).

ענף יצוא התרופות

מדינות עולם מפותחות אשר דואגות לבריאות ורווחת התושבים שלהן מעוניינות להבטיח אורח חיים
בריא ולמנוע תחלואה. על מנת להשיג מטרה זו יש צורך בהיצע יציב של תרופות איכותיות וחיסונים.

גורם חשוב במערכת אספקת התרופות העולמית הוא הסחר הבינלאומי בתרופות, מכיוון שאף מדינה
אינה מסוגלת לספק את הצורך שלה בתכשירים רפואיים רק באמצעות ייצור לאומי. יצוא של מוצרים
פרמצבטיים הוא אחד מסוגי העסק הרווחיים ביותר.

ראשית, מדובר באספקת מוצרים חדשניים למדינות מתועשות.
שנית, יצוא תרופות משתלם לרוב המשתתפים בתהליך במדינה המייצרת. הענף הינו מקור למשאבים
כספיים עבור המדינה בגלל קבלת כספי המסים, איזון ביחסים הכלכליים בינלאומיים ויצירת מקומות
עבודה נוספים.
חוקרים ומפתחים של מוצרים חדשניים אינם מסוגלים לתפקד מבלי להיכנס לשווקים זרים, מכיוון
שמכירת מוצריהם במדינה אחת אינה מאפשרת להחזיר תוך זמן סביר את העלויות הכרוכות בכך.
סיבות להחלשות היצוא של תרופות
בעולם המודרני, יצוא של מוצרים פרמצבטיים ממדינה מסוימת בתנאי השוק הנוכחיים עשוי להיות מוגבל
מכמה סיבות.
קודם כל מדובר בחוסר תכשירים המבוקשים בחו"ל או בקושי לייצרם. בנוסף, לפעמים מדובר בהבדלים
בדרישות איכות המוצרים בדומה לאמזון.

כמו כן, בין הגורמים המגבילים יכולים להיות גם אסטרטגיה עסקית לא יעילה שלא מאפשרת כניסה
לשוק העולמי, או מאמצים בלתי מספקים של יצואנים פוטנציאליים.

ירידה ביצוא בענפים אחרים

השוואה של יצוא בין שנה נוכחית לבין שנה הקודמת לא מביאה תוצאות משמחות במיוחד.
בעוד שיצוא ירד ביותר מ 3% – במספרים יבשים מדובר ב ירידה מ- 99.7 ל- 96.6 מיליארד שקלים,
היבוא עלה ואיתו גירעון מסחרי אשר טיפס במחצית הראשונה ל-40.3 מיליארד שקל, לעומת 34.4
מיליארד שקל בחצי שנה ראשונה של 2018.
ירידה ביצוא התרופות השפיעה על יצוא תעשיות הטכנולוגיה העילית כשרמתו ירדה בקצב שנתי של
14.3% בשלושת החודשים האחרונים (אפריל עד יוני).
ירידה דומה בקצב שנתי של 15.3% נרשמה גם באפריל עד יוני בענפי הגומי והפלסטיק.
נשאר לקוות כי לא מדובר במגמה ארוכת טווח ויצוא יעלה בשנה הבאה.